מגדל חברה לבטוח בע"מ נ' לרנר

החלטה

בפניי בקשה למתן צווים לגילוי מסמכים ומענה לשאלון כנגד המשיבה.

לטענת המבקשת, למרות דרישות שהועברו אל המשיבה להמצאת מסמכים ומענה לשאלון, טרם עשתה כן המשיבה, וזאת למרות החלטתי מיום 1/5/2012, בעניין סיום ההליכים המקדמיים.

יצוין כי במסגרת הליך גילוי המסמכים, ביקשה המבקשת כי המשיבה תמציא תכתובות פנימיות בעניין אישור ההלוואות ובקשות הגרייס שניתנו למבקשת במהלך השנים. כמו כן ביקשה המבקשת כי המשיבה תמציא דו"ח מאושר על ידי רו"ח, בדבר מצב קופת ביטוח המנהלים של המבקשת, לשנת 1996, עת ניתנה לה ההלוואה על ידי המשיבה.

כמו כן במסגרת השאלונים, הציגה המבקשת למשיבה שאלון בן 15 שאלות, העוסקות בכל הקשור למתן ההלוואות למבקשת, ובתוך כך פעולות אותן ביצעו עובדי המשיבה, נוהלי העבודה של המשיבה ועובדיה, מעמד החתימה על ההלוואות ותנאי ההלוואות.

בתגובה לבקשת המבקשת, הן ביחס לגילוי המסמכים והן ביחס לשאלונים, טענה המשיבה כי המדובר ב"הרחבת חזית אסורה", זאת, בשים לב לטענות המבקשת במסגרת בקשת הרשות להגן, ומשכך, אין היא חייבת להמציא את המסמכים שהתבקשו ו/או להשיב לשאלות שהוצגו לה במסגרת השאלון. בנוסף, טוענת המשיבה כי המסמכים שאותם דורשת המבקשת, הינם מסמכים פנימיים חסויים.

עוד יצוין כי ביום 1/7/2010, ניתן פס"ד חלקי על ידי המותב הקודם , כבוד השופט צבי כספי, בו חויבה המבקשת לשלם למשיבה סכום של 142,103 ש"ח, שהיווה את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת.

כנגד פסק הדין החלקי, הגישה המבקשת תובענה לביטול פסק הדין החלקי, לאור טענתה כי קיימות ראיות חדשות שהתגלו לאחר מתן פסק הדין, המצדיקות את ביטולו (תובענה זו מתבררת גם היא בפניי, במסגרת ת"א 45117-04-12).

מתן צו לגילוי ועיון במסמכים

בדיון בבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, הכלל המנחה הוא יעילות הדיון, תוך הכרעה עניינית במחלוקת האמיתית בין בעלי הדין.

ראו לעניין זה פסק דינו כב' השופט מ' חשין ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793 ( 5.7.1992):

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות מבעלי דין על עניינים שניתן להשיג הודיות לגביהם"

נתתי דעתי לטענות המשיבה בדבר הרחבת חזית אסורה ובדבר חסיונם של המסמכים, אלא שלא השתכנעתי כי אכן המסמכים המבוקשים חורגים מגדר המחלוקת בין הצדדים וכי אינם בגדר "מסמכים רלוונטיים" שיש בהם לסייע בבירור האמת.

לעניין "רלוונטיות" המסמך להליכים, נקבע כי כאשר הטענה אותה מבקש בעל הדין להוכיח באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ -פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 25.12.07).

מעיון בבקשת הרשות להגן, עולה כי טענות ההגנה של המבקשת נסבות סביב הפרת תנאי ההלוואות שקיבלה מהמשיבה החל משנת 1996, עת פרשה מעבודתה ב"משגב" לצד הטענה כי המשיבה ביצעה פעולות בהתחשבנות מול המבקשת ללא ידיעתה והסכמתה. אשר על כן הנני סבורה כי המסמכים אותם עותרת המבקשת לקבל במסגרת בקשתה לצו גילוי מסמכים, רלוונטיים לבירור המחלוקת בין הצדדים.

זאת ועוד, מעיון בטענות הצדדים לא מצאתי לנכון גם לקבל את טענת המשיבה בדבר היותם של המסמכים פנימיים וחסויים. טענה אשר נטענה ללא כל בסיס משפטי, וזאת בשים לדבריו של כב' השופט זוסמן:

"אינני רואה, כיצד התכתבות בין פקידי החברה המבקשת, אם היא נוגעת לענין השנוי במחלוקת שלפנינו, יכולה להיות חסויה. ייתכן שמכתבו של פקיד אחד אל חברו לא יהיה כשר לשמש ראיה נגד החברה המבקשת, אבל הוא ודאי עלול לשמש אמצעי אשר יועיל לבעל דין להוכיח את טענותיו במשפט.

למותר לציין, כי אין לייחס כל חשיבות לתיאור התזכירים כפנימיים או כחליפת מכתבים פנימית או סודית. עילות החיסוי קבועות בחוק, ואין בעל דין יכול במעשה ידיו, על ידי שיסמן מסמך כפנימי או סודי, להוסיף עליהן. משום כך, אין בעובדה, שהמדובר הוא בחליפת מכתבים בין פקידי החברה המבקשת, בינם לבין עצמם, כדי לזכות את המבקשת בחיסוי"

[ה"מ 121/58 קרן קיימת לישראל נ' כץ, פ"ד יב 1472].

אשר על כן, סבורה אני כי המסמכים אשר התבקשו במסגרת הליך גילוי המסמכים, הינם מסמכים מהותיים למחלוקת בין הצדדים, ואין הם חורגים ממסגרת הטענות שהועלו על ידי המבקשת בבקשת הרשות להגן.